נושא הקלוריות מרובה מיתוסים, שגורמים לנו לעשות טעויות, לגבי בחירת המזונות שנכניס לגופנו. ההתמקדות בקלוריות בלבד היא הבעייתית, ומולידה מיתוסים, שהגיע הזמן לנפצם. לשים במרכז את נושא הקלוריות, בתהליך הירידה במשקל, מביא להתעלמות גורמים נוספים, המשפיעים על כל תהליך הירידה במשקל.
נתחיל בתיאור שני מצבים מוטעים, שמשתמשים בהם כשרוצים לרדת במשקל:
1. רעיון הקלוריות בבסיסו אמנם נכון: אם תצרכו פחות קלוריות ממה שגופכם מבזבז (“שורף”) מדי יום, תרדו במשקל, וזה נכון גם להיפך, לכן אפשר לומר בוודאות שמאזן קלורי שלילי יוביל להרזיה.
אבל זה בדיוק מה שגורם לנו לחשיבה המוטעית, שאומרת כי אם אמרנו שמאזן קלורי שלילי מביא לירידה במשקל, אז נצמצם מאוד את כמות המזון שנאכל, ובמיעוט קלוריות, ישלים הגוף את האנרגיה לה הוא זקוק, ממקורות השומן העודף, והתוצאה תהיה ירידה מהירה במשקל.
2. דעה נוספת שהושרשה בנו היא, שלא חשוב מה מקור הקלוריות אותן צורכים, כי אם קלוריה היא יחידת אנרגיה, הרי שתיאורתית ניתן להסיק, כי תתקיים ירידה במשקל ובלבד שנעמוד במאזן קלוריות שלילי, וזאת מבלי להתחשב בסוג האוכל ובאיכותו. לדוגמא, אם אדם זקוק ל 1500 קלוריות ביום, כדי לרזות. הוא יכול לאכול אותן מכל מקור שהוא, בין אם הוא מספק לגוף חומרים חיוניים או לא. למשל, בדיאטה שבה אוכלים אך רק שוקולד, בערך של 1500 קלוריות בכל יום, יכולה להתקיים ירידה במשקל. למה? כי קלוריה היא קלוריה היא קלוריה… בין אם היא מגיעה משוקולד או מארוחה מזינה ובריאה.
בשני המצבים הנ"ל אכן יכולה להתרחש ירידה במשקל, ואם זאת המטרה היחידה, יתכן שהיא תושג. אך שתי הדעות מוטעות מיסודן, כי הן ומסתכלות רק על תחילת התהליך ולא על התוצאה הסופית, שהיא להישאר במשקל החדש, תוך הטמעת הרגלים לאורח חיים בריא ותזונה נכונה לנו..
חשוב להפנים שגם בתהליך ירידה במשקל, הגוף חייב להמשיך ולקבל את החומרים החיוניים לתפקודו ובריאותו, כגון: ויטמינים, מינרלים, חלבונים, אנזימים וכו'. בחוסר חומרים חיוניים אלו, אנחנו מביאים את הגוף שלנו למצב של רעב תזונתי. ומה יקרה כאשר הגוף שלנו רעב? ברור שזה עניין של זמן עד שהגוף שלנו יתמרד נגדנו, מה שיגרום לנו להישבר בדיאטה ולחזור לתזונה הקודמת.
בסופו של התהליך, נקבל תוצאה בדיוק הפוכה ממה שרצינו: נסבול מחוסרים תזונתיים שיפגעו בגוף, שיגרמו לנו לעלות במשקל אף יותר מהמשקל שהיינו לפני שהתחלנו את הדיאטה.
סיפור שחוזר על עצמו בכל פעם שבחרנו תזונה הלא מתאימה, או צמצמנו בצורה קיצונית את כמות האוכל. לא נמאס מזה??
כדי להיפטר ממשקל עודף, הגוף שלנו צריך להגיע לאיזון. איזון משיגים כשמספקים לגופנו תזונה בריאה הכוללת כמות מספקת ומאוזנת של פחמימות, חלבונים ושומנים, וכמו כן למגוון ויטמינים ומינרלים . כלומר, לתפריט מגוון עשיר בכל רכיבי המזון ומפסיקים להרעיב את עצמנו. אז לפעמים גם מאפשרים לעצמנו לאכול מדי פעם מאכלים שאנחנו אוהבים, גם אם הם נחשבים “משמינים” . אז ורק אז, הגוף שלנו ייצא ממצב של רעב תזונתי – זה אשר גורם לו לאגור במקום לשחרר. כך תוכלו להיפרד מהקילוגרמים העודפים לתמיד, ולהישאר בבריאות טובה.
מי שוקל יותר? קילו נוצות או קילו ברזל? (זוכרים…???) זוכרים את החידה הזאת שנהגנו לחוד בתמימות בילדותנו? אז איך זה קשור לנושא הקלוריות?? כי בדיוק על אותו משקל. אם 3 פרוסות לחם שיפון מלא משתוות בערך הקלורי, לפרוסת עוגה, ובמקום הלחם נאכל את העוגה, כי השווינו בין המזונות בהיבט הקלורי שלהם בלבד ועדין לא פגענו במאזן הקלורי השלילי, מה רע בזה? אז לא…ולא…ולמה לא? כי אפילו מזונות בעלי אותו ערך קלורי, ישפיעו שונה על תהליך הירידה במשקל.
הגוף שלנו הרבה יותר מורכב מרק להתחשב בערך הקלורי של המזון שאכלנו . מזונות שונים משפיעים על הרעב וההורמונים בדרכים שונות ולא כל הקלוריות שוות, בדרך שהגוף משתמש בהם לצרכיו. מזון שלגוף אין בו צורך חיוני, יגיע לאגירה ברקמת השומן, בו בזמן שמזון עם אותו ערך קלורי, אך מכיל חומרים חיוניים, הגוף ישתמש בו לצרכיו ולא ימהר להעבירו לרקמת השומן.
מה עוד משפיע על הירידה במשקל, מעבר לערך הקלורי של המזון? זהו מדד האינדקס הגליקמי של המזון. קיימת חשיבות לאינדקס הגליקמי של המזון, אותו אנו אוכלים, והוא משפיע מאוד על הבריאות ועל המשקל. האינדקס גליקמי, הוא מדד המדרג את המזונות לפי מידת השפעתם על רמות הסוכר בדם. מזון בעל מדד גליקמי נמוך, משחרר את האנרגיה לגוף באופן איטי וקבוע, מה שמעניק תחושת שובע לאורך זמן ומשפר את היכולת לשמור משקל תקין. לעומת זאת, מזון בעל מדד גליקמי גבוה, גורם לעלייה חדה ברמת הסוכר בדם ואינו מומלץ לצריכה, מה שיגרום לרצות לאכול יותר.
להלן שתי דוגמאות שיבהירו את השפעת האינדקס הגליקמי על הגוף:
1. ללחם מקמח מלא ולמאכלים המכילים סיבים תזונתיים, יש מדד גליקמי נמוך, והם עדיפים על דומיהם המזוקקים, כגון: סוכר לבן ולחם לבן, וזה גם אם לשניהם אותו ערך קלורי.
2. גם אם נשווה בין שוקולד ליוגורט, בתוספת דגנים עתירי סיבים תזונתיים, ולשניהם יהיה אותו ערך קלורי, עדין אכילת השוקולד תותיר אותנו רעבים, בשל האינדקס הגליקמי הגבוה שלו. בעוד שהסיבים התזונתיים שביוגורט עם הדגנים, יקבל אינדקס גליקמי נמוך והוא יזכה אותנו בתחושת שובע לזמן ארוך, בפחות שומן.
מה מסתתר במזונות הקנויים? הקלוריות 'מסתתרות' במזון שלעיתים נראה תמים. למשל בסלט ירקות, הרוטב יכול להיות עתיר קלוריות, בגלל כמות השומן והסוכר המסתתרים בו. כנ"ל לגבי משקאות קפה, כמו: אייס קפה וקפה הפוך. איך אפשר לנחש מה אחוז השומן וכמות הסוכר שבהם? בכלל, במזונות קנויים, קשה מאוד לדעת מה מסתתר בתוכם, שהעלה בהם מאוד את הערך הקלורי שלהם, ואם בכלל החומרים שמהם הוכנו בעלי ערכים חיוניים לגוף.
החיים המודרניים והשפעתם על איכות תזונה שלנו. צורת החיים המודרנית והצפופה, גוזלת שעות רבות מחוץ לבית יכולה לשבש את לוז התזונה היומי שלנו. קשה לאכול ארוחות מסודרות וגם קשה להתארגן עם אוכל ביתי ומראש. זה גורם לאכילה "על הדרך" ובין נשנוש אחד למשנהו. זאת ועוד, במקומות העבודה, נהוג לא פעם, בישיבות ובאירועים במשרד, להגיש מזונות שאנו מתפתים אליהם קלות : בורקסים, עוגיות, שתייה מתוקה וכו. כאשר האכילה אינה מתבצעת במסגרת ארוחה מסודרת ומתכוננת, אנו נוהגים לשכוח מהר את האכילה שבדרך, ובסוף היום התחושה היא של "כאילו לא אכלתי כל היום".
במהלך היום, עם העיסוק בעבודה, אנו מדחיקים את ההתמודדות עם הרעב, לא זוכרים גם את האכילה על הדרך, ואז כשחוזרים הביתה, מתפרצת אכילה בלתי נשלטת והכמויות הנאכלות גדולות מהדרוש לגוף. במקום שניתן בערב מנוחה גם למערכת העיכול ולגוף, בפועל קורה בדיוק להיפך.
בקיצור…. כשרוצים לרדת במשקל, לבנות תפריט תזונתי שבו ההתמקדות בקלוריות בלבד היא הבעייתית. והבנו ש:
אז גם אם אתם יודעים לבחור במזון המתאים והבריא בשבילכם, ומבינים שפרוסת לחם מלא עם טחינה או אבוקדו עדיפה על פני משולש פיצה, עדיין האוכל שאנחנו אוכלים הוא הרבה יותר מסך הקלוריות שבו, בדיוק כפי שאנו האנשים – הרבה יותר מסך כל הקילוגרמים שאנחנו שוקלים.
אם נושא התזונה היה כה פשוט, לא היינו נדרשים לאנשי מקצוע, כמו נטורופתים ויועצי תזונה, וכנראה קיימת הצדקה להיכנס לתכנית נטורופתית מלאה, שלוקחת בחשבון , לא רק את התפריט התזונתי והערך הקלורי שבו, אלא את כל המשתנים במשוואה, למי שבאמת רוצה לרדת במשקל, עם התמודדות וגישה נכונים לאוכל, כזאת שתשפר את הבריאות, ועל הדרך גם יגיע המשקל המיוחל.
בתוכנית נטורופתית לירידה במשקל, אני מתאימה לכל אחד ואחד את הארוחות באופן אישי, לפי הצרכים התזונתיים של כל מטופל. למשוואה יכנסו גם גורמים סביבתיים, רגשיים וכל מה שמשפיע עלינו בחיים המודרניים.
למשל, אחד הכלים, הוא מתחום הדמיון המודרך, ומטרתו להקל על משברי רעב, שקורים במהלך יום העבודה, ובכלל, כשאנו בתהליך דיאטה:
הקושי לזהות את תחושת רעב אמיתית, ולא להתבלבל בינה לבין חשק לנשנש או בין צמאון.
אני בונה סרגל שעות ובו מסמנת את כל שעות היממה. המטופל מתבקש לסמן על הסרגל את הזמנים שבהם חש רעב/רצון לאכול, ולידם לפרט גם מהם התחושות שהתלוו לרעב, כמו למשל:
בעזרת התרגיל, המטופל לומד לזהות את התחושות המתלוות למצבי רעב אמיתיים, לעומת תחושות שבהם יש רק חשק לאכול. הוא לומד לזהות מתי זה קורה, וכפועל יוצא מזה, מהם זמני האכילה הנכונים לו. זה יביא להתארגנות עם האוכל במעוד מועד, וימנע אכילה ספונטנית ולא מבוקרת. לא ממש התעסקנו בקלוריות ובמשקל, אלא למדנו להעביר את האחריות בתהליך למטופל, שכעת השליטה בתהליך היא באחריותו, והמטפל רק מלווה, מדריך ומספק כלים להצלחת שיפור תזונה ואורח חיים בריא.
אהבתם את הפוסט? מוזמנים לשתף:
