מיתוסים בתזונה: האם כל הקלוריות שוות? חלק א'

קלוריה היא כמות האנרגיה הדרושה כדי לחמם
1 גרם מים במעלת צלזיוס אחת, בלחץ של אטמוספרה
אחת (גובה פני הים). יחידות חלבון ופחמימות שוות 4 קל' ואילו יחידת שומן שווה כ-9 קל'. העיסוק בתזונה,
ספירת קלוריות וקיזוזים למיניהם מוליד מיתוסים
שהגיע הזמן לנפצם, בכתבה זו נדגים שני מיתוסים :

לא חשוב מה מקור הקלוריות אותן אני צורך כי
קלוריה היא יחידת אנרגיה. אם אדם זקוק ל – 1800
קלוריות ביום, הרי תיאורטית ניתן להסיק כי הוא יכול
לאכול אותן מכל מקור שהוא, כי הרי קלוריה היא יחידת
אנרגיה. לכן הוא יכול לאכול רק 200 גרם שומן ביום או
450 גרם פחמימות ביום וזהו. המחשבה שניתן  לאכול כל מה שרוצים כל עוד לא חורגים מכמות הקלוריות המומלצת מוטעית מיסודה. והסיבות להלן:
א. יש חשיבות רבה לרכיבים התזונתיים של המזון כגון ויטמינים ומינרלים, אדם שיזין את עצמו רק עם רכיב מזון אחד או מבלי לגוון את מזונו, בטווח הארוך יגרום לחסרים אותם אין ביכולת הגוף להשלים, לכן מומלץ לגוון את המזון שאנו אוכלים ולא לדבוק בתפריט קבוע.
ב.  קיימת חשיבות לאינדקס הגליקמי של המזון אותו אנו אוכלים. האינדקס הגליקמי של המזון משפיע על  הבריאות, תחושת השובע לאורך זמן ועל היכולת לשמר משקל תקין. מזון בעל מדד גליקמי נמוך משחרר את האנרגיה לגוף באופן איטי וקבוע והינו המזון המומלץ. לעומת זאת, מזון בעל מדד גליקמי גבוה גורם לעלייה חדה ברמת הסוכר בדם ואינו מומלץ לצריכה  בכמויות גדולות. למזונות מלאים כגון לחם מקמח מלא ומאכלים המכילים סיבים תזונתיים  יש מדד גליקמי נמוך והם עדיפים על דומיהם המזוקקים כגון סוכר לבן ולחם לבן.
ג. גם הרכב המזון מבחינת אחוזי שומן ורכיבים תזונתיים משמעותי. קחו לדוגמא בשר בקר מבושל  לעומת בשר עוף מבושל, בראשון כמות השומן גדולה פי 4 וכמות הברזל פי 2,  מה עדיף? ומתי?  החלטה זו יש להשאיר לאנשי המקצוע לקבוע באופן אישי.
ד. צורת הבישול וההגשה של המזון משמעותיות אף הן:
ירקות או מרק הם עתירי בריאות ודלי קלוריות, המרק
גם משפיע לטובה על תחושת השובע  לאורך זמן אולם
בירקות חיים זמינות הויטמינים טובה יותר.

ניתן לקזז קלוריות באופן חופשי
חשיבה מוטעית נוספת היא זו הטוענת שניתן לקזז קלוריות, והיא פועל יוצא של הטעות הראשונה. אנשים חושבים שאם עליהם לאכול 2000 קלוריות ביום בהרכב מסוים, הרי שלא נורא אם יוותרו  על 3 פרוסות לחם ויחליפו אותן בפרוסת עוגה,הרי זו אותה כמות קלוריות!
בנוסף, פעמים רבות הקלוריות 'מסתתרות' במזון שלעיתים נראה תמים. למשל בסלט ירקות עם קצת יותר מדי רוטב, מגוון משקאות (אייס קפה/ קפה הפוך) ובכלל במזונות קנויים (מי יודע בדיוק כמה קלוריות יש במנת פסטה נפוליטנה שנקנית בחוץ, למשל?). הדבר מקשה מאד על המרה אמיתית של קלוריות ממזון אחד למשנהו. כאמור, קיימת חשיבות רבה לסוג המזון אותו אנו צורכים, ולכן הקיזוזים יכולים להיות מאוד בעיתיים אם אינם נעשים במשורה ובהתאם להנחיות של איש מקצוע.
קפה ורוגלך שוקולד אחד שווים מבחינת הקלוריות  ליוגורט ודגנים עתירי סיבים תזונתיים, אבל, אכילת האפשרות הראשונה תותיר אותנו רעבים ומשועים למזון נוסף בעוד האופציה השנייה מזכה אותנו בסיבים תזונתיים, בתחושת שובע לזמן ארוך, בפחות שומן וכל זאת בכמות קלוריות זהה.
נושא הקלוריות מרובה מיתוסים שפוגעים בדרך בה אנו שוקלים איזה מזון להכניס לגופנו, בשבוע הבא נמשיך להדגים עוד שני מיתוסים בנושא הקלוריות ועד אז..

אהבתם את הפוסט? מוזמנים לשתף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter

ההמלצות שניתנות במאמר הנן כלליות, ולא באות במקום יעוץ רפואי, כמו כן חשוב להתייעץ עם נטורופטית להתאמת דיאטה אישית.
באהבה ובבריאות אין קץ
אתי מודלין- נטורופטית ראשית ויועצת בתזונה נבונה.
אשמח לענות בכל פנייה אלי: emd10msm@gmail.com
טלפון: 072-2345004